- נָצִיב
- נָצִיבm. (נָצַב; cmp. יַצִּיבָא) permanent resident, opp. גֵּר. Gen. R. s. 64 (ref. to שְׁכֹן, Gen. 26:2) עשה שכונה … חוי נוטע הוי זורע הוי נ׳ make a settlement in the land of Israel, be a planter, be a sower, be a citizen.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
